עמוד הבית > מאמרים > מאמרים אקדמיים

מאמרים אקדמיים

  • סיני דויטש "תובענות ייצוגיות צרכניות – קשיים והצעות לפתרון" מחקרי משפט 20(2), 200-377 (2004).

    המאמר בוחן את נושא התובענות הייצוגיות הצרכניות בישראל, עובר לחקיקת חוק תובענות ייצוגיות בשנת 2006. במסגרת המאמר מסביר המחבר מדוע יש צורך ממשי בתובענות ייצוגיות בנושאים צרכניים וכן מציג נתונים סטטיסטיים שמלמדים כי תובענות ייצוגיות רבות בנושאים צרכניים נדחות. המאמר מציע מספר הסברים לקושי זה וכן מספר הצעות לפתרונו.

    למאמר>>
  • הלל סומר " 'רימון יד שנצרתו נשלפה מגופו'- האמנם? עשור לתובענה הייצוגית הצרכנית" דין ודברים 1, 347-400 (2004).

    מאמר זה בוחן לעומק שלושה היבטים מרכזיים של התובענה הייצוגית הצרכנית, במלאות לה עשור: היבטים הנוגעים לתובע, לנתבע, ולעילת התובענה. הבחינה נערכת לאור שיקולי המדיניות בעד ונגד תובענות ייצוגיות. המאמר מצביע על משקלם הנמוך של חסרונות התובענה הייצוגית ביישום לתחום הצרכני, ומסיק כי גישת הפסיקה כלפי התובענה הייצוגית הצרכנית היא גישה מחמירה מדיי, המונעת שימוש יעיל במכשיר זה. לגבי התובע, המאמר בוחן את המצב השכיח למדיי של שירות בעל אופי צרכני שנצרך למטרה עסקית, ומבהיר כי תיתכן עוולה גם בלא שהתבצעה בפועל עסקת קנייה למרות הלכתו של דנ״א ברזני. כמו כן המאמר מצביע על כישלון ארגוני הצרכנים שנועדו להיות חוד החנית של התובעים הייצוגיים ולא מילאו את התקוות שתלו בהם. לגבי הנתבע, המאמר מבהיר כי בעולם השיווק המודרני יש לאפשר תובענות ייצוגיות גם בהיעדר קשר חוזי ישיר, וזאת לכאורה בניגוד לקביעת בית המשפט העליון. המאמר בוחן גם את אי־הבהירות בנושא הגשת תובענות ייצוגיות כנגד המדינה ורשויותיה לפי חוק הגנת הצרכן, וכן שאלות דיוניות המתעוררות בהקשר זה - שאלת צירופם של נתבעים ״דומים״ ו״נגררים״. לבסוף המאמר בוחן שאלות הנוגעות לעילות התביעה המהותיות שבהן ניתן להגיש תובענה ייצוגית צרכנית ושאלות הנוגעות ליכולתו של הנתבע לחסל את ההליך הייצוגי על ידי ניסיון להיטיב את נזקו של התובע הספציפי לאחר הגשת התובענה, והדרישה מהצרכן לספק מידע מדויק בקשר לעילת התובענה כחלק מבירור עילתו האישית.

    למאמר>>
  • סטיבן גולדשטיין וטליה פישר "יחסי הגומלין בין תביעות המוניות לתובענות ייצוגיות: היבטים בסדרי דין" משפטים 34 (1-2), 21-37 (2004).

    מטרת המאמר היא לנתח וללבן מקצת מההיבטים הפרוצדורליים הכרוכים בהופעתה של התביעה ההמונית בשמי המשפט בישראל. ודוק: אין בכוונת המאמר לפרוש את יריעת הדיון מלוא היקפה או לבחון את כלל השאלות הפילוסופיות והמשפטיות המתעוררות בהקשר לתביעה ההמונית. המאמר מבקש להתייחם באופן נקודתי להיבטים שבסדרי דין הכרוכים בריכוזן ובניהולן של תביעות המוניות. מישור הייחוס לדיון הינו הליך התובענה הייצוגית. השימוש במכשיר של תובענות ייצוגיות, לשם בירורן של תביעות המוניות, מהווה חלק מהמגמה הכללית של מזעור שליטת היחיד בתביעתו. במסגרת מאמר זה נבחנת השאלה האם המאפיינים של תביעות המוניות מעוררים קשיים מיוחדים ביחס למגמה האמורה, וכן מידת התאמתו של כלי התובענה הייצוגית לבירורן ולהסרתן של תביעות המוניות. במלים אחרות: האם ההסדרים שבחוק, המתייחסים לתובענה הייצוגית, מספקים מענה משביע רצון גם להסדרתן ולבירורן של תביעות המוניות.

    למאמר>>
  • סטיבן גולדשטין ויעל עפרון "התפתחות התובענה הייצוגית בישראל" עלי משפט 1, 27-48 (1999).

    מאמר זה הינו הרביעי בסדרת מאמרים בנושא. במאמר זה בוחנים המחברים את התפתחותו של מוסד התובענות הייצוגיות בשנים שקדמו לכתיבתו וסוקרים את ההשלכות הנובעות התפתחות זו. המחברים מצביעים על העדר אחידות במבנה החקיקה הנוגע לתובענות ייצוגיות בישראל וקוראים למחוקק להסדיר נושא זה בחקיקה. לטענתם, הסדרה כאמור תעודד עורכי דין ותובעים מייצגים להגיש תובענות ייצוגיות. 

    למאמר>>
  • סטיבן גולדשטיין "תביעת ייצוג קבוצתית מה ועל שום מה?" משפטים, ט (1979)

    מאמר זה נכתב בטרם חיקוקו של חוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006. המאמר בוחן את האפשרות והכדאיות של פיתוח הליך "התובענה הייצוגית" בישראל תוך הצגת ההליך הייצוגי ויתרונותיו.
    המאמר סוקר את היקף הניסיון המשפטי של המשפט האמריקני, שבו התקבלה שיטת תביעות הייצוג הקבוצתיות עוד לפני שנים רבות, בייחוד בסדר הדין הפדראלי וכן את המשפט הישראלי הנוכחי בנושא תביעות קבוצתיות תוך שימת דגש על ניתוח הפסיקה ופירוש תקנה 29 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשכ"ג-1963. בהמשך, מציג המחבר מסקנות לגבי הכדאיות לפיתוח השיטה של תביעות ייצוג קבוצתיות בישראל ולבסוף מציג המלצה לתקן את המשפט הישראלי במגמה לפתח הליך דיוני מתאים לניהול משפטים על דרך ייצוג קבוצתי.

    למאמר>>
  • ישי לויט "תביעה ייצוגית לפי חוק ניירות ערך" הפרקליט, מ"ב, 365-483 (1995-1996)

    המאמר דן באפשרות להגיש תובענה ייצוגית על פי חוק ניירות ערך ומתמקד בתיקון מספר 9 לחוק ניירות ערך, משנת 1988. מכוחו של תיקון זה התאפשר להגיש תובענות ייצוגיות בעניינים הנוגעים לניירות ערך בישראל, בטרם חקיקת חוק תובענות ייצוגיות בשנת 2006. כאמור, המאמר מנתח את התיקון, את נחיצותו ואת הפרשנות שניתנה להוראותיו בפסיקה.  

    למאמר>>
  • משה בר-ניב "האכיפה של חוק הגנת הצרכן על ידי המגזר העסקי" עיוני משפט י"ז, 299-321 (1992).

    המאמר מצביע על תת אכיפה של דיני הגנת הצרכן, הנובעת מהכדאיות הנמוכה שבהגשת תביעה המסתמכת על עילה צרכנית על ידי צרכן יחיד. משכך, הפתרון הראוי הוא מיסוד מסגרת של תובענה ייצוגית בתביעות צרכניות. המאמר נסוב על תיקון מספר 3 לחוק הגנת הצרכן, אשר ייסד מנגנון של תובענה ייצוגית כמכשיר להגנת הצרכן. המאמר בוחן את עילות התביעה מכוח חוק הגנת הצרכן, ועומד על הצורך בהרחבת עילות התביעה הייצוגיות אל מעבר להן.

    למאמר>>
4

החוקים, התקנות ופסקי הדין באדיבות אתר נבו

Design: NERUBAY DESIGN | Developed by: WiseGroup Media LTD