עמוד הבית > מאמרים > מאמרים אקדמיים

מאמרים אקדמיים

  • אמיר ישראלי "כוחו של השוק: התביעה הייצוגית מכוח חוק ההגבלים העסקיים" משפטים 37(1): 131-175 (2007).

    מנגנון התביעה הייצוגית המצוי בחוק ההגבלים העסקיים (וכיום בחוק תובענות ייצוגיות) הוא מנגנון תשוב מאין כמותו להרתעת עוסקים מפני עבירה על הוראות חוק ההגבלים העסקיים. אכיפתו של חוק זה חשובה במיוחד שכן הוראותיו מיועדות לשמר את התחרות החופשית בשווקים השונים. בהתאם לתפיסה זו כינה הנשיא ברק את חוק ההגבלים ״מגנא־כרטא של זכויות הצרכן״. בפסק הדין בעניין רייס פירש בית המשפט העליון את התנאים לאישורה של תביעה ייצוגית באופן מצמצם מאוד, שיש בו כדי לסגור את הדלת מפני הגשת תביעות ייצוגיות הגבליות בכלל ותביעות ייצוגיות בעילת ״מחיר בלתי-הוגן - אחת העילות המצויות בחוק - בפרט. במאמר זה המחבר עומד על הפרשנות הראויה לתנאים לאישורה של תביעה ייצוגית הגבלית -לגישתו, פרשנות מרחיבה מזו שאומצה בעניין רייס.

    למאמר>>
  • סטיבן גולדשטיין "הערות על חוק תובענות ייצוגית תשס"ו-2006" עלי משפט 6, 7-25 (2007).

    המאמר סוקר את השינויים והחידושים בדיני התובענות הייצוגיות נוכח חקיקת חוק תובענות ייצוגיות. המחבר סוקר את הרקע לחקיקת החוק ומציג את השינויים הנובעים מחקיקתו לעומת הדין טרם חקיקתו.

    למאמר>>
  • רות פלאטו-שנער "תובענות ייצוגיות נגד בנקים וחברות כרטיסי אשראי" תאגידים 3(6) 26-43, (2006).

    המאמר בוחן כיצד השפיעה חקיקת חוק תובענות ייצוגיות על תובענות ייצוגיות בתחום הבנקאות ובתחום חברות כרטיסי האשראי. המחברת סוקרת את ההתפתחות בתחום ומצביעה על הרחבת עילות התביעה האפשריות מכוח חוק תובענות ייצוגיות אל מול ההסדר החוקי שהיה קיים לפני חקיקתו.

    למאמר>>
  • אלון קלמנט, "קווים מנחים לפרשנות חוק התובענות הייצוגיות, התשס"ו- 2006", הפרקליט מט 131 (2006).

    המאמר עוסק במספר שאלות יסוד העולות לגבי פרשנותו של חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו- 2006, ובוחן אותן על יסוד מטרות החוק: אחידות בכללי התובענות הייצוגיות ושיפור ההגנה על זכויות, מימוש זכות הגישה לבית המשפט, אכיפת הדין והרתעה מפני הפרתו, מתן סעד הולם לנפגעים מהפרת הדין, וניהול יעיל, הוגן וממצה של תביעות. המאמר מתווה קווים מנחים לפרשנות החוק מתוך ראייה רחבה של מוסד התובענה הייצוגית על יתרונותיו ועל מגבלותיו. כמו-כן, המאמר בוחן את מסגרת העילות שמכוחן ניתן לתבוע על פי החוק ומנתח את התנאים לאישור התובענה הייצוגית. לבסוף, המאמר מנתח כיצד צריכים בתי המשפט לפסוק את שכר הטרחה לעורכת הדין המייצגת את הקבוצה ואת הגמול לתובע המייצג.

    למאמר>>
  • גיא הלפטק, תיאוריה כללית בדבר התועלת החברתית של מכשיר התביעה הייצוגית כאמצעי לאכיפת החוק, משפט ועסקים ג 247 (2005)למאמר>>
  • משה טלגם "התובענה הייצוגית- שיקולים בקביעת שכר וגמול" שערי משפט 4(1), 227-236 (2005)

    המחוקק הפקיד בידי בית המשפט העוסק בתובענה ייצוגית סמכויות נרחבות, וביניהן הזכות לקבוע את שכרו של עורך הדין המייצג, ואת הגמול שיקבל התובע- היזם על יוזמתו. לא נקבעו כללים כלשהם לפיהם תיעשה הקביעה- ולפיכך עולות טענות בדבר קביעות שרירותיות הנעשות מתוך שיקולים מוטעים, בין מחמירים ובין מקלים. עד עתה הצטיין בית המשפט ביד קפוצה, הן בעניין האישור להגיש תובענה ייצוגית והן בנקיבת שכר לעורך הדין וגמול ליזם. המאמר משווה את רמות השכר והגמול בישראל ובארה"ב. רמתם של אלה בארה"ב גבוהה כידוע בהרבה מזו שבישראל – אך עיקר הבעיה מתבטאת בגישה המסתייגת של בתי המשפט מהכבדה יתרה על הגופים הנתבעים, הן מחשש של סחיטה והן מתחושת סלידה מפני התעשרות מופרזת. המאמר מצביע על השכר והגמול כמנוע הכרחי וחיוני לעצם קיומה של האכיפה האזרחית.

    למאמר>>
  • ציפורה כהן, "תובענות ייצוגיות על פי חוק החברות" שערי משפט 4(1), 61-152 (2005)

    המאמר עוסק במהותה של התובענה הייצוגית, בייתרונותיה ובסיכונים הטמונים בה. התובענה הייצוגית בדיני חברות מוסדרת בחוק החברות, התשמ"ט- 1999, שהוראותיו החליפו את ההסדר שקדם לו בחוק ניירות ערך, התשכ"ח- 1968, שהיה מצומצם בתחולתו לחברות ציבוריות בלבד. המאמר דן בשאלה מי מוסמך להגיש תובענה ייצוגית על פי חוק החברות ומנתח את התנאים שעל בית המשפט לבדוק בטרם יעשה שימוש בסמכותו לאישור התובענה הייצוגית. במסגרת זו דן המאמר בשאלות שונות הדורשות הכרעה, כגון האם יש להכיר בדרישה להוכחת סיכויי התביעה כתנאי לאישור התובענה, על אף היעדרה של דרישה כזו בחוק, אופן הוכחת הנזק של הניזוקים השונים המיוצגים בתובענה הייצוגית, התחשבות בגודל הקבוצה, עדיפותם של משקיעים מוסדיים כתובעים מייצגים, האם הכישורים הדרושים לצורך אישור תובע מייצג צריכים להתקיים בתובע עצמו או די בכך שהם מתקיימים בעורך הדין אשר מנהל את ההליך בפועל, האם יש בקיומו של ניגוד עניינים בין התובע המבקש את אישור בית המשפט להגשת תובענה ייצוגית לבין חברי הקבוצה כדי לפסול אותו מלהיות תובע מייצג ראוי, האם עורך דין המגיש את הבקשה לאישור הגשתה של תובענה ייצוגית יכול לשמש בעצמו כתובע מייצג, משמעותה של הדרישה לתום לב של התובע המייצג כתנאי מוקדם לאישור הבקשה, אופן קביעת שכר הטרחה של עורך הדין על ידי בית המשפט. המאמר דן גם בשאלת נטל ההוכחה בהוכחת התנאים המוקדמים, בהיבטים הדיוניים הכרוכים בהגשת התובענה הייצוגית, באופן שאלת נטל ההוכחה בהוכחת התנאים המוקדמים, בהיבטים הדיוניים הכרוכים בהגשת התובענה הייצוגית, באופן הפיקוח השיפוטי על הליך התובענה הייצוגית ובתמריצים שקובע החוק להגשת התובענה. קביעת ההסדרים הראויים נעשית תוך לימוד מהניסיון הרב שנצבר בדין האמריקני בסוגיה זו ומהתיקונים שהוכנסו בו בשנים האחרונות, שנועדו לצמצם את החסרונות הטמונים בתובענות הייצוגיות. 

    למאמר>>
  • אלון קלמנט "גבולות התביעה הייצוגית בעוולות המוניות" משפטים, לד(2) (2004)

    הדין הישראלי מגביל באופן משמעותי את האפשרות להגשת תביעות ייצוגיות בגין עוולות המוניות - עוולות המערבות מספר רב של תובעים, בעלי מאפיינים שונים לתביעותיהם, שהנזקים שנגרמו להם ועשויים להתממש ולהתברר בעתיד הם רבים ושונים. מאמר זה מנתח את השיקולים בעד ונגד שימוש במכשיר התביעה הייצוגית בעוולות המוניות, כאשר המסקנה העולה הינה כי יש לאפשר שימוש במכשיר זה על אף שסכומן הגבוה של התביעות האינדיבידואליות המרוכזות בתביעה הייצוגית ועל אף השונות בין תביעות אלה. עם זאת, המאמר מצביע על בעייתיות המיוחדת לתחום העוולות ההמוניות - בעיקר בעוולת חשיפה המונית - שביטויה בהיעדר פיקוח אפקטיבי על הצדדים ושליטה מועטת על הפשרות המושגות בתביעות ייצוגיות בגין עוולות אלה.
    כמו כן, המאמר משרטט את הקווים המנחים להכרעה בבקשה לאישורה של תביעה ייצוגית בגין עוולות המוניות לאור שיקולים אלה.

    למאמר>>
  • מיכאיל קריני, "התביעה הייצוגית בישראל- על פרשת דרכים: בעקבות פסק דין מדינת ישראל נ' א.ש.ת. ניהול פרוייקטים וכוח אדם", דין ודברים 1, 449-505 (2004)

    מאמר זה עוסק במשמעויותיה ובהשלכותיה של עמדת שופטי הרוב בפרשת א.ש.ת.. התוצאה הישירה של פסק הדין היא הגבלה משמעותית על אפשרות השימוש בהליך התביעה הייצוגית נגד המדינה בייחוד אם מבקשים לבסס את ההליך על תקנות סדר הדין האזרחי. מלאכת הניתוח במאמר מתחילה בניסיון להסביר את העמדה השמרנית שנקטו שופטי הרוב בפסק דין א.ש.ת. ־ עמדה העומדת בניגוד מוחלט לגישה התכליתית ששלטה בכיפה עד עכשיו. לאחר מכן המחבר בוחר להתמקד בשני היבטים פרטניים שבעמדת דעת הרוב בפרשת א.ש.ת. היבט אחד נוגע בהמשך המגמה במשפט הישראלי שלא להבחין הבחנה חדה בין התביעות הייצוגיות השונות, מה שמוביל בסופו של דבר לרתימת התביעה הייצוגית לתנאי סף שלא ממין העניין. ההיבט השני נוגע בנימוק שאם הנתבע כובל את עצמו בתוצאות ההליך הראשון ביחס לתביעות העתידיות שתוגשנה על ידי תובעים נוספים כי אז מתייתר הצורך באישור ההליך הראשון כהליך של תביעה ייצוגית. כפי שהמאמר מבקש להאיר, בעמדות שגילו שופטי הרוב לגבי שני היבטים אלו יש השלכות רחבות יותר מההקשר הצר שבו עסק פסק הדין, המלמדות על הגבלת אפשרות השימוש בהליך התביעה הייצוגית בכלל, בין שהנתבע הוא גוף פרטי ובין שהבסיס להגשת התביעה הייצוגית הוא בחקיקה ראשית של הכנסת.

    למאמר>>
  • סיני דויטש "תובענות ייצוגיות צרכניות – קשיים והצעות לפתרון" מחקרי משפט 20(2), 200-377 (2004).

    המאמר בוחן את נושא התובענות הייצוגיות הצרכניות בישראל, עובר לחקיקת חוק תובענות ייצוגיות בשנת 2006. במסגרת המאמר מסביר המחבר מדוע יש צורך ממשי בתובענות ייצוגיות בנושאים צרכניים וכן מציג נתונים סטטיסטיים שמלמדים כי תובענות ייצוגיות רבות בנושאים צרכניים נדחות. המאמר מציע מספר הסברים לקושי זה וכן מספר הצעות לפתרונו.

    למאמר>>
3

החוקים, התקנות ופסקי הדין באדיבות אתר נבו

Design: NERUBAY DESIGN | Developed by: WiseGroup Media LTD