עמוד הבית > מאמרים > מאמרים אקדמיים

מאמרים אקדמיים

  • רונן עדיני "גם זו דרך לסיים- על הסדרי הסתלקות בתובענה ייצוגית" הפרקליט נב (1) (2012)

    מאמר זה עוסק במגוון הסוגיות הנוגעות לבקשת תובע ייצוגי להסתלק מתובענה ייצוגית שהגיש. המאמר מסביר מהי הסתלקות תובע מייצג מתובענה ייצוגית, מהם יתרונותיה ומהם חסרונותיה המרכזיים. בהמשך מציג המאמר את האפשרויות הניצבות בפני בית המשפט במקרה של בקשת הסתלקות ומבחין בין הסוגים של הסדרי הסתלקות בתובענה ייצוגית. לבסוף, מוצעות הצעות לקביעת אמות מידה בנושא זה, שיסייעו הן להרתעה מפני הגשת תביעות סרק, והן להסדרת הנושא.

    למאמר>>
  • אלישבע ברק "ממרומי נבו- תובענה ייצוגית ומשפט העבודה הקיבוצי: היחיו שניהם יחדיו? בעקבות חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו- 2006" ספר בך, 617- 577 (2011 הוצאת נבו, עורכים: דוד האן, דנה כהן-לקח, מיכאל באך).

    המאמר מציע לבטל את החריג הקבוע בסעיף 10(3) לתוספת השנייה לחוק לפיו אין לאשר תובענה ייצוגית כאשר על העובד והמעביד חל הסכם קיבוצי. המחברת מציעה לאפשר את הגשת הבקשה לאישור ולהעניק לבית הדין את הסמכות להכריע בעצמו, בהתאם לנסיבות המקרה, האם יש מקום לאשר את התובענה כייצוגית על אף קיומו של הסכם קיבוצי החל על הצדדים. לטענת המחברת, בכל מקום שבו יכול העובד להגיש תביעה אישית כנגד מעסיקו במקום עבודה מאורגן, יש לאפשר לו להגיש גם בקשה לאישור תביעתו האישית כייצוגית. המחברת מפרטת מהם אותם המקרים ומסבירה במאמרה מדוע אפשרות זו לא תפגע ביחסי העבודה הקיבוציים.

    למאמר>>
  • אלון קלמנט, "פשרה והסתלקות בתובענה הייצוגית", משפטים מא 5 (2011)

    מאמר זה דן בהליכי פשרה והסתלקות בתובענה הייצוגית. המאמר מציג את הבעייתיות המובנית בהליכים אלה ומסביר כיצד חוק תובענות ייצוגיות מתמודד עם בעייתיות זו. המאמר בוחן את ההסדרים הקבועים בחוק לאישור הפשרה וההסתלקות ועונה על השאלות הפרשניות הרבות שעולות בקשר עם הסדרים אלה לאור מטרותיה של התובענה הייצוגית: מימוש זכות הגישה לבית המשפט, אכיפת הדין והרתעה מפני הפרתו, מתן סעד הולם לנפגעים מהפרת החוק, וניהול הוגן, יעיל וממצה של תביעות. המאמר מציע לפתור את הבעיות הרבות בפשרה והסתלקות בתובענה הייצוגית באמצעות יישום דווקני של הפרוצדורות שקבועות בחוק לאישור ובאמצעות מתן תמריצים לצדדים להסדר הפשרה, שיביאו אותם לקיים את הפרוצדורות הללו ולהגיע לפשרות ראויות. המאמר בוחן את יישומן של הוראות החוק בבתי המשפט עד כה וממליץ לאמץ מגמה מחמירה יותר מזו הנוהגת כיום בשלב האישור.

    למאמר>>
  • גיל אוריון וזיו שוורץ "מנגנונים לפיקוח על מימושה של הפשרה בהליך הייצוגי" עלי משפט 9, 147-173 (2011).

    המאמר סוקר את בעיית הנציג בהליך הייצוגי, בדגש על שלב אישור הסדר הפשרה וביצועו לאחר אישורו כפסק-דין. בעיית הנציג בהליך ייצוגי באה לידי ביטוי בכך שהתובע הייצוגי ובא כוחו, אשר אמונים על ייצוג חברי הקבוצה, עלולים להימצא בניגוד עניינים ולהעדיף את האינטרסים האישים שלהם על פני אינטרס הקבוצה. בעיית הנציג קיימת לכל אורך ההליך הייצוגי, ובמיוחד בשלב ניסוח הסדר הפשרה וזאת בשל החשש שמייצגי הקבוצה יסכימו להסדר שבמסגרתו תועדף טובתם האישית על פני טובת הקבוצה. בנוסף, בעיית הנציג קיימת גם לאורך מימוש הסדר הפשרה, לאחר אישורו כפסק-דין. זאת מכיוון שפערי המידע הקיימים עלולים למנוע מחברי הקבוצה המיוצגת לממש את הזכויות שנקבעו עבורם בהסדר הפשרה. המאמר מציג בעיות אלה ומציע מנגנונים שונים לצמצומן, לרבות פיקוח על מימוש הוראות ההסדר.

    למאמר>>
  • עידו באום "מקלות בגלגלים: ערעור ברשות על החלטות ביניים בבקשה לאישור תובענה ייצוגית בנושא כלכלי", משפטים על אתר 3, 45-64 (2011)

    בחודש דצמבר 2010 נכנס לתוקפו חוק בית משפט (תיקון מס' 59), התש"ע -2010 ("התיקון לחוק"), שכונן את המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב המכונה "בית המשפט הכלכלי". טריבונל זה נועד לחזק את ההגנה על משקיעים בשוק ההון, בין היתר באמצעות הגברת האכיפה האזרחית. התיקון לחוק מבקש לקדם את השימוש בתובענה הייצוגית בעילות מדיני חברות וניירות ערך ככלי אכיפה מרכזי באמצעות ייעול הדיון באישורן של בקשות לאישור תובענות אלה, הסובל כיום מסרבול ומאטיות עקב הליכי ערעור רבים וממושכים שמרתיעים את התובעים ומתישים אותם. 
    כדי לייעל את הדיון בבקשות לאישור תובענות ייצוגיות כונן התיקון לחוק מנגנון השגה ייחודי בשני סוגים של "החלטה אחרת" : האחד החלטה בשאלה אם תובענה מסוימת היא בנושא כלכלי, והאחר החלטה המאשרת בקשה להגשת תובענה ייצוגית. על החלטות בינייים אלה אפשר להשיג מעתה בדרך של בקשה לדיון חוזר בזכות מפני מותב מורחב של בית המשפט הכלכלי במקום בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון. המנגנון החדש, תואם את מגמת סדר הדין האזרחי לצמצום רשות הערעור בהחלטות ביניים. עם זאת המנגנון ממריץ בעלי דין לנצל את רשות הערעור על החלטות ביניים שלא נכללו במסגרתו כדי להערים קשיים על בעלי הדין שכנגד באופן שיכשיל את מטרת המחוקק. רשימה זו ממחישה- באמצעות החלטת בית המשפט הכלכלי בפרשת מכתשים -אגן- את החסר במנגנון הדיון החוזר החדש ומציעה דרך לתקנו. 

    למאמר>>

  • אלון קלמנט, "הבעיתיות באישורן הגורף של פשרות בתובענות ייצוגיות", עורך דין ינואר 2010.

    מאמר זה מעלה את סוגיית הפשרות הלא ראויות בתובענות ייצוגיות. מאז נחקק חוק התובענות הייצוגיות, חלה עלייה ניכרת במספר התובענות הייצוגיות שהוגשו, רובן עוסקות בתחום הצרכנות. לצד עלייה זו, עולה כי במקרים רבים התביעות מסתיימות בפשרות לא ראויות המתגמלות את התובעים ומקפחות את הקבוצה המיוצגת. הכותב מתריע מפני הסכנות העיקריות שבאישור פשרות אלו: פגיעה בזכות העמידה של חברי הקבוצה המקופחים בעתיד, וכמו כן, עידוד הגשת תביעות סרק המתגמלות את המתפשרים. על-אף שנקבעו בחוק מנגנוני פיקוח קפדניים לפשרות, נראה כי מגמת בתי-המשפט הינה לאשר פשרות ללא בחינה ופיקוח. הכותב קורא לבית המשפט העליון לנקוט בנושא זה עמדה המגשימה את תכלית החוק והאינטרס הציבורי באופן הולם. 

    למאמר>>
  • אלון קלמנט ואסף חמדני, "הגננה יצוגית וגביה לא חוקית", משפטים לח 445 (2009)

    חוק תובענות ייצוגיות מגביל במידה ניכרת את האפשרות להגיש תובענות ייצוגיות נגד המדינה ונגד רשויות ציבור אחרות. החוק מאפשר לנהל תובענה ייצוגית נגד רשות בעיקר לצורך השבה של תשלומים שנגבו שלא כדין, וגם תובענות אלה כפופות למגבלות רבות. על רקע זה מציע המאמר מנגנון דיוני עדיף לטיפול בסכסוכים שעניינם כספים שנגבו שלא כדין – ההגנה הייצוגית. מנגנון ההגנה הייצוגית מעניק לנתבעים – שאליהם מופנית דרישת התשלום – את האפשרות לנהל את הליך ההגנה באופן קבוצתי, ובכך מקנה להם יכולת אפקטיבית לשטוח את טענות ההגנה שלהם בפני בית המשפט. יתר על כן: טוענים הכותבים כי לשם השבתם של כספים שנגבו שלא כדין, הרי שבסכסוכים הנוגעים לגבייה לא חוקית – בין אם על ידי מוסדות פרטיים ובין אם על ידי רשות ציבורית – ההגנה הייצוגית עדיפה לא רק על ההגנה האינדיבידואלית אלא גם על התובענה הייצוגית. יתרונותיה של ההגנה הייצוגית נובעים מנקודת הזמן המוקדמת שבה ניתן ליזום אותה, היינו: עם תחילת הגבייה שלא כדין, להבדיל מתובענה ייצוגית להשבתם של כספים שנגבו, הדורשת גבייה כתנאי מוקדם. מכך נגזרים כמה יתרונות: ראשית, ההגנה הייצוגית יוצרת תמריצים לאיתור מוקדם של פגמים אפשריים בדרישת התשלום והבאתם הזריזה לליבון בפני הערכאות; שנית, בחינה של חוקיות התשלום במועד הדרישה לביצועו אינה כפופה לקשיים של בתי משפט לפסוק השבה בדיעבד גם כשברור שהתשלום לא היה חוקי. קשיים אלה נובעים משינוי מצבו של מקבל התשלום לרעה כמו גם מחוסר-הוודאות התקציבי המתעורר כשרשות ציבורית נדרשת להשיב סכומים ניכרים שגבתה בעבר שלא כדין; שלישית, הליך ההגנה הייצוגית אינו כפוף למכשולים המשפטיים העלולים למנוע מי שהסכים לכאורה לביצוע התשלום, ושילם אותו מלכתחילה, מתקיפתו בדיעבד; לבסוף, ההגנה הייצוגית מונעת מצבים שבהם אזרחים ששילמו תשלומים שלא כדין לא יוכלו לקבלם חזרה עקב חשש מחדלות פירעון של המוסד שקיבלם.

    למאמר>>
  • אלון קלמנט ושרון רבין מרגליות,"תובענות ייצוגיות בדיני עבודה- האם השתנו כללי המשחק?" ,עיוני משפט לא 369 (2009)

    מאמר זה מנתח את השאלות הפרשניות העולות בעקבות חקיקת חוק תובענות ייצוגיות התשס"ו- 2006, והחלתו של מנגנון התובענה הייצוגית על עילות תביעה מתחום משפט העבודה. המאמר דן בתנאים לאישורה של תובענה ייצוגית בתחום דיני העבודה, בבחירה בין מנגנון התובענה הייצוגית לבין הסכסוך הקיבוצי וביתרונות המיוחדים לתובענה הייצוגית בתביעות בגין עילות אפליה. המאמר מציג גישה פרשנית המשלבת את המטרות של משפט העבודה עם מטרותיה של התובענה הייצוגית, תוך התחשבות ביתרונותיו ובחסרונותיו של מנגנון זה. הגישה המוצעת קוראת להרחבת השימוש במכשיר התובענה הייצוגית לשם השגת אכיפה יעילה ומלאה של זכויות העובדים. 

    למאמר>>
  • אמיר ישראלי "כוחו של השוק: התביעה הייצוגית מכוח חוק ההגבלים העסקיים" משפטים 37(1): 131-175 (2007).

    מנגנון התביעה הייצוגית המצוי בחוק ההגבלים העסקיים (וכיום בחוק תובענות ייצוגיות) הוא מנגנון תשוב מאין כמותו להרתעת עוסקים מפני עבירה על הוראות חוק ההגבלים העסקיים. אכיפתו של חוק זה חשובה במיוחד שכן הוראותיו מיועדות לשמר את התחרות החופשית בשווקים השונים. בהתאם לתפיסה זו כינה הנשיא ברק את חוק ההגבלים ״מגנא־כרטא של זכויות הצרכן״. בפסק הדין בעניין רייס פירש בית המשפט העליון את התנאים לאישורה של תביעה ייצוגית באופן מצמצם מאוד, שיש בו כדי לסגור את הדלת מפני הגשת תביעות ייצוגיות הגבליות בכלל ותביעות ייצוגיות בעילת ״מחיר בלתי-הוגן - אחת העילות המצויות בחוק - בפרט. במאמר זה המחבר עומד על הפרשנות הראויה לתנאים לאישורה של תביעה ייצוגית הגבלית -לגישתו, פרשנות מרחיבה מזו שאומצה בעניין רייס.

    למאמר>>
  • סטיבן גולדשטיין "הערות על חוק תובענות ייצוגית תשס"ו-2006" עלי משפט 6, 7-25 (2007).

    המאמר סוקר את השינויים והחידושים בדיני התובענות הייצוגיות נוכח חקיקת חוק תובענות ייצוגיות. המחבר סוקר את הרקע לחקיקת החוק ומציג את השינויים הנובעים מחקיקתו לעומת הדין טרם חקיקתו.

    למאמר>>
2

החוקים, התקנות ופסקי הדין באדיבות אתר נבו

Design: NERUBAY DESIGN | Developed by: WiseGroup Media LTD