מאמרים אקדמיים

  • שי נ' לביא "גלגל המזל: כיצד לחלק את קופת הפיצוי בתובענות ייצוגיות?" עיוני משפט מ 321 (2017)

    המאמר טוען כי בעיית־יסוד בתובענות ייצוגיות היא השאלה כיצד יש לחלק את קופת הפיצוי בתובענות ייצוגיות. מקורה בכך שסכומי הפיצוי האישיים קטנים לעיתים מכדי להצדיק מתן פיצוי אישי לכל חבר בקבוצת התובעים. האתגר של חלוקת קופת הפיצוי העסיק את בתי־המשפט בשנים האחרונות, והמחוקק הישראלי נזקק לו בתקנו את חוק תובענות ייצוגיות בשנת 2006. מאמר זה בוחן את השיטות הקיימות להתמודדות עם הבעיה ומציע דרך חלופית. הדרך החלופית המוצעת, היא הגרלת קופת הפיצוי בין קבוצת התובעים. במאמר נטען, כי באמצעות מתן פיצוי גבוה יותר למספר קטן של ניזוקים ניתן לחסוך את העלויות המנהליות של העברת הכסף. בנוסף, השיטה המוצעת מתקנת ליקויים אחרים בפתרונות הקיימים. היא מפצה את קבוצת התובעים ומגשימה את מטרת ההרתעה. השימוש בחלוקה אקראית מחסן מפני שרירותיות שיקול־הדעת, ומבטיח יחס שווה לכל חברי קבוצת התובעים

    למאמר>>
  • ערן גור, ארנה רבינוביץ'-עיני ויאיר שגיא "נגישות למשפט בפשרות בתובענות ייצוגיות תובנות אמפיריות על תפקיד היועץ לממשלה המשפטי" חוקים ח 249 (2016)

    המאמר בוחן את ההשפעה של מנגנון ההתנגדות של היועץ המשפטי לממשלה להסדרי פשרה בתובענות ייצוגיות המובאים לאישור בית המשפט, על הנגישות למשפט. המאמר עורך בחינה אמפירית של כלל הסדרי הפשרה בתובענות ייצוגיות משנת (2006 מועד תחולת חוק תובענות ייצוגיות) ועד לשנת 2013. מבט מעמיק מגלה שלצד ההתנגדויות ה"פורמליות" של ה יועמ"ש. בהתאם לסמכותו על פי חוק, פיתח היועמ"ש מנגנון של התנגדויות "א-פורמליות", אשר נוגע לסוגיות שהם בעלות חשיבות פחותה בעיני אנשיו. ההתנגדויות הא- פורמליות הפכו לשכיחות יותר והן מתקבלות על ידי בתי המשפט בשיעורים גבוהים יותר מההתנגדויות הפורמליות. המגמה של ירידה בהתנגדויות פורמליות, לצד שיעור הדחייה הגבוה של התנגדויות פורמליות על ידי בתי המשפט, עשויה להצביע על ירידה באפקטיביות של מנגנון ההתנגדויות של היועמ"ש. המאמר מציע הסבר ליחס של בתי המשפט להתנגדויות הפורמליות של היועמ"ש ועומד על פתרונות אפשריים למצב הקיים, אשר עשויים לחזק את הנגישות למשפט של חברי הקבוצה בתובענה ייצוגית. 

    למאמר>>
  • קרן וינשל-מרגל ואלון קלמנט "יישום חוק תובענות ייצוגיות בישראל – פרספקטיבה אמפירית" משפטים מה 707 (2016)

    מאמר זה בוחן את אופן יישומו של חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו–2006 ואת מידת האפקטיביות שלו מאז כניסתו לתוקף ועד שנת 2013. המאמר מציג גישה אנליטית חדשה להערכת יעילותו של מנגנון התובענה הייצוגית ומציע ניתוח משפטי-אמפירי ליישום מעשי של הגישה התאורטית. לפי הגישה המוצעת, יש לאמוד את עלויותיה של התובענות הייצוגיות אל מול התועלת שהביאו בהשגת ארבע מטרות מרכזיות: הפסקת ומניעת מראש של הפרות דין; מימוש זכות הגישה לבית המשפט; מתן סעד לנפגעים; יעילות דיונית בפתרון סכסוכים זהים רבים.

    למאמר>>
  • אסתר חיות "התובענה הייצוגית ככלי לאכיפה אזרחית ציבורית" משפט ועסקים יט 935 2016

    מאמר זה, דן באתגרים שמציב מוסד התובענות הייצוגיות בפני המשפט הישראלי ובוחן את הפסיקה שהותוותה בשנים שלאחר חקיקת חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006. בנוסף, המאמר מציג ממצאים שעולים ממחקר אמפירי שנעשה בשיתוף בין פרופ' אלון קלמנט ומחלקת המחקר של הנהלת בתי המשפט. מהממצאים עולים שני תהליכים: האחד, ריבוי תביעות-הסרק, והשני, ​העדר מעורבות ויוזמה של רשויות ציבוריות בהגשת בקשות באמצעות מוסד התובענה הייצוגית בתחומי פעילותן. לסיום, המאמר מתחקה אחר חלק מן המנגנונים החקיקתיים והפסיקתיים שבאמצעותם מוסד התובענה הייצוגית מגשים את המטרות והאינטרסים הציבוריים שלצורך קידומם הוא נוסד.

    למאמר>>
  • חמי בן-נון וטל חבקין "היש להטיל על תובע נטל לפנות לנתבע לפני הגשת בקשה לאישור תובענה כייצוגית?" עלי משפט יב 7 2015

    רשימה זו דנה בשאלה האם יש להטיל על תובע ייצוגי נטל לפנות לנתבע לפני הגשת בקשה לאישור תובענה כייצוגית. בית הדין הארצי לעבודה השיב לה לאחרונה בחיוב. הדעה המובעת ברשימה היא שהטלת נטל כזה אינה יעילה מאחר שהוא יפגע בתמריץ להגיש תובענות ייצוגיות יעילות; בכוחו של מכשיר התובענה הייצוגית למלא את תכליותיו; ניתן להשיג את מטרת הנטל – לוודא שבקשה לאישור תובענה ייצוגית תוגש לאחר בדיקה הולמת של התשתית הצריכה לעניין – בדרכים אחרות.

    למאמר>>
  • אלון קלמנט "הפער בין שוויו הנחזה לשוויו הממומש של הסדר פשרה בתובענה ייצוגית" משפט ועסקים כ 1-39 (צפוי להתפרסם ב-2016)

    מאמר זה טוען כי שוויו הכלכלי של הסדר פשרה העומד לאישורו של בית-המשפט הוא שוויו הממומש. אף אם במסגרת הסדר הפשרה ניתנת לכל חברי הקבוצה זכות הניתנת למימוש, שווייה של זכות זו הוא אפס לגבי כל חבר קבוצה שלא מימש אותה, גם אם מחירה בשוק חיובי. יתרה מזו, גם אם חבר קבוצה מימש את הזכות, ערכה לגביו אינו שווה למחירה בשוק, אלא נמוך ממחיר זה.

    טענות אלה עומדות בניגוד לגישה שנקטו חלק מבתי-המשפט, שלפיה מרגע שחבר בקבוצה קיבל זכות שהוא יכול לממשה על-פי רצונו, שווייה לגביו שווה למחיר השוק של אותה זכות, בין אם מימש אותה ובין אם לאו. לפי גישה זו, השאלה אם הזכות מומשה אם לאו אינה רלוונטית לצורך הערכת שוויו הכולל של הסדר הפשרה. מאמר זה מסביר מדוע גישה זו מוטעית מבחינת הערכת שוויו הכלכלי של הסדר הפשרה, ומדוע היא מובילה להעצמתה של בעיית הנציג בפשרה ולסיכול מטרותיה של התובענה הייצוגית. המאמר מציע שתי דרכים להקטנת הפער בין השווי הנחזה לשווי הממומש של הסדר הפשרה – התניית שכר-הטרחה של עורך-הדין בשיעור המימוש של הסדר הפשרה, והגבלת תחולתו של כלל "מעשה בית-דין" לתובעים שמימשו את זכותם.

    למאמר>>
  • תובענות ייצוגיות בישראל- פרספקטיבה אמפירית

    דו"ח זה בוחן את יישומו של חוק תובענות ייצוגיות בבתי המשפט מאז כניסתו לתוקף באפריל 2006 ועד סוף אוגוסט 2012. הדו"ח מציג נתונים שנאספו מתיקי התובענות הייצוגיות במערכת "נט המשפט" ומטרתו להצביע על מגמות עיקריות ביישום החוק בתקופת המחקר על מנת להניח תשתית תיאורית ראשונה, אשר תשמש את מעצבי המדיניות המשפטית בהחלטותיהם ביחס למנגנון המשמעותי של התובענה הייצוגית.

    למאמר>>
  • אסף פינק "תובענות ייצוגיות ככלי לשינוי חברתי" מעשי משפט ו 157 2014

    המאמר דן בשאלה כיצד ניתן לעודד ארגונים ועורכי דין העוסקים בקידום יעדים חברתיים וזכויות אדם להשתמש בכלי התובענה הייצוגית. המאמר סוקר את החסמים המרכזיים בהגשת תובענות ייצוגיות חברתיות על ידי ארגונים ופעילים חברתיים, ואת היתרונות הצפויים לחברה ולארגונים בעקבות שימוש בכלי זה. המאמר משווה בין קידום חברתי דרך המשפט המנהלי לבין קידום חברתי על דרך של ניהול תובענות ייצוגיות, תוך הדגשת היתרונות הגלומים בניהול תובענות ייצוגיות ככלי אפקטיבי של אכיפה אזרחית. להמחשת חשיבות השימוש בכלי, נעזר המחבר בנתונים על אודות תובענות ייצוגיות שהוגשו ושהסתיימו מאז חקיקת חוק תובענות ייצוגיות בשנת 2006, תוך דגש על ריבוי ההסתלקויות, על-פי סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות, מחד גיסא, ועל העיסוק המועט בנושאים חברתיים מהתוספת השנייה לחוק מאידך גיסא. לטענת המחבר, עמידתם של ארגונים חברתיים כבעלי דין תביא לתוצאות טובות יותר עבור הקבוצות שבשמן מוגשות התובענות הייצוגיות ועבור החברה בכלל. במאמר נסקרים ומוצעים כמה מודלים אפשריים לשימוש בכלי התובענה הייצוגית על-ידי ארגונים ופעילים חברתיים, וביניהם ארגון כתובע, ארגון כבא כוח התובע, וארגון כמפקח, כמתערב, וכמתנגד בהליכים קיימים.

    למאמר>>
  • יובל פרוקצ'יה ואלון קלמנט "הסתמכות, קשר סיבתי ונזק בתובענות ייצוגיות בגין הטעיה צרכנית" עיוני משפט, לז (2013)

    המאמר עוסק בהחלת עקרון ההסתמכות, עקרון יסוד בדיני הטעיה צרכנית, על תובענות ייצוגיות בעקבות הלכת ברזני נ' בזק. מחברי המאמר מבקשים לטעון כי החלת דרישת ההסתמכות אינה רצויה בתובענות ייצוגיות ועל כן יש לוותר עליה. לטענתם, מצג שווא עלול לגרום נזק בהיקף ניכר גם בהיעדר הסתמכות, ונזק זה ראוי שיהיה בר פיצוי. דרישת ההסתמכות, השוללת את זכות התביעה מצרכנים שלא הסתמכו, מונעת למעשה פיצוי בגין נזק שגרם המצג באורח סיבתי. כתוצאה מכך הדרישה מובילה לכריתתן של עסקאות בלתי יעילות, להשקעות בלתי יעילות לאחר מועד הרכישה ולהשקעת משאבים בזבזנית בהצגתם של מצגים כוזבים. נוסף על כך היא מובילה להתעשרות בלתי צודקת של המציג על חשבון ניצגיו.
    כמו כן, טוענים המחברים כי דרישת ההסתמכות אף מחלישה את כוחו המרתיע של הדין עקב השפעתה המכבידה של התובענה הייצוגית הצרכנית. כדי לעמוד בדרישת ההסתמכות, התובע המייצג נדרש לזהות ולהוכיח מי מן הצרכנים נחשף למצג ומי מבין אלה שנחשפו הסתמך. דרישת ההסתמכות מובילה אפוא לסיכולן של תובענות ייצוגיות רבות, ובעקבות זאת לפגיעה ניכרת בתכלית ההרתעה.
    לבסוף, המאמר דן בנסיבות מיוחדות שבהן הוסרה בדין הישראלי דרישת ההסתמכות. בנסיבות שבהן הנזק הנטען הוא "פגיעה באוטונומיה" של הצרכן נקבע כי הזכות לפיצוי אינה מותנית בהתקיימותה של הסתמכות. גישת המחברים הינה כי חריג זה גורף מדי וכי שיקולים שבהרתעה יעילה מורים דווקא על צמצומו.

    למאמר>>
  • ערן טאוסיג "התנגדות להסדר פשרה בתובענה ייצוגית – אליה וקוץ בה" הפרקליט נג 393 2014

    מאמר זה דן במנגנון ההתנגדות לבקשה לאישור הסדר פשרה בתובענות ייצוגיות, המוסדר בישראל בחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו- 2006. המאמר בוחן את ההסדר הקבוע בחוק, עונה על השאלות הפרשניות העולות מן ההסדר ומציג את ההסדר המקביל בארצות-הברית. כן מציג המאמר את הבעייתיות הגלומה במנגנון ההתנגדות, ומציע כיצד להשתמש בו באופן שיצמצם את אותה בעייתיות.

    למאמר>>
1

החוקים, התקנות ופסקי הדין באדיבות אתר נבו

Design: NERUBAY DESIGN | Developed by: WiseGroup Media LTD