עמוד הבית > מאמרים > מאמרים אקדמיים

מאמרים אקדמיים

  • קרן וינשל-מרגל ואלון קלמנט "יישום חוק תובענות ייצוגיות בישראל – פרספקטיבה אמפירית" משפטים מה 707 (2016)

    מאמר זה בוחן את אופן יישומו של חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו–2006 ואת מידת האפקטיביות שלו מאז כניסתו לתוקף ועד שנת 2013. המאמר מציג גישה אנליטית חדשה להערכת יעילותו של מנגנון התובענה הייצוגית ומציע ניתוח משפטי-אמפירי ליישום מעשי של הגישה התאורטית. לפי הגישה המוצעת, יש לאמוד את עלויותיה של התובענות הייצוגיות אל מול התועלת שהביאו בהשגת ארבע מטרות מרכזיות: הפסקת ומניעת מראש של הפרות דין; מימוש זכות הגישה לבית המשפט; מתן סעד לנפגעים; יעילות דיונית בפתרון סכסוכים זהים רבים.

    למאמר>>
  • אסתר חיות "התובענה הייצוגית ככלי לאכיפה אזרחית ציבורית" משפט ועסקים יט 935 2016

    מאמר זה, דן באתגרים שמציב מוסד התובענות הייצוגיות בפני המשפט הישראלי ובוחן את הפסיקה שהותוותה בשנים שלאחר חקיקת חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006. בנוסף, המאמר מציג ממצאים שעולים ממחקר אמפירי שנעשה בשיתוף בין פרופ' אלון קלמנט ומחלקת המחקר של הנהלת בתי המשפט. מהממצאים עולים שני תהליכים: האחד, ריבוי תביעות-הסרק, והשני, ​העדר מעורבות ויוזמה של רשויות ציבוריות בהגשת בקשות באמצעות מוסד התובענה הייצוגית בתחומי פעילותן. לסיום, המאמר מתחקה אחר חלק מן המנגנונים החקיקתיים והפסיקתיים שבאמצעותם מוסד התובענה הייצוגית מגשים את המטרות והאינטרסים הציבוריים שלצורך קידומם הוא נוסד.

    למאמר>>
  • חמי בן-נון וטל חבקין "היש להטיל על תובע נטל לפנות לנתבע לפני הגשת בקשה לאישור תובענה כייצוגית?" עלי משפט יב 7 2015

    רשימה זו דנה בשאלה האם יש להטיל על תובע ייצוגי נטל לפנות לנתבע לפני הגשת בקשה לאישור תובענה כייצוגית. בית הדין הארצי לעבודה השיב לה לאחרונה בחיוב. הדעה המובעת ברשימה היא שהטלת נטל כזה אינה יעילה מאחר שהוא יפגע בתמריץ להגיש תובענות ייצוגיות יעילות; בכוחו של מכשיר התובענה הייצוגית למלא את תכליותיו; ניתן להשיג את מטרת הנטל – לוודא שבקשה לאישור תובענה ייצוגית תוגש לאחר בדיקה הולמת של התשתית הצריכה לעניין – בדרכי אחרות.

    למאמר>>
  • אלון קלמנט "הפער בין שוויו הנחזה לשוויו הממומש של הסדר פשרה בתובענה ייצוגית" משפט ועסקים כ 1-39 (צפוי להתפרסם ב-2016)

    מאמר זה טוען כי שוויו הכלכלי של הסדר פשרה העומד לאישורו של בית-המשפט הוא שוויו הממומש. אף אם במסגרת הסדר הפשרה ניתנת לכל חברי הקבוצה זכות הניתנת למימוש, שווייה של זכות זו הוא אפס לגבי כל חבר קבוצה שלא מימש אותה, גם אם מחירה בשוק חיובי. יתרה מזו, גם אם חבר קבוצה מימש את הזכות, ערכה לגביו אינו שווה למחירה בשוק, אלא נמוך ממחיר זה.

    טענות אלה עומדות בניגוד לגישה שנקטו חלק מבתי-המשפט, שלפיה מרגע שחבר בקבוצה קיבל זכות שהוא יכול לממשה על-פי רצונו, שווייה לגביו שווה למחיר השוק של אותה זכות, בין אם מימש אותה ובין אם לאו. לפי גישה זו, השאלה אם הזכות מומשה אם לאו אינה רלוונטית לצורך הערכת שוויו הכולל של הסדר הפשרה. מאמר זה מסביר מדוע גישה זו מוטעית מבחינת הערכת שוויו הכלכלי של הסדר הפשרה, ומדוע היא מובילה להעצמתה של בעיית הנציג בפשרה ולסיכול מטרותיה של התובענה הייצוגית. המאמר מציע שתי דרכים להקטנת הפער בין השווי הנחזה לשווי הממומש של הסדר הפשרה – התניית שכר-הטרחה של עורך-הדין בשיעור המימוש של הסדר הפשרה, והגבלת תחולתו של כלל "מעשה בית-דין" לתובעים שמימשו את זכותם.

    למאמר>>
  • תובענות ייצוגיות בישראל- פרספקטיבה אמפירית

    דו"ח זה בוחן את יישומו של חוק תובענות ייצוגיות בבתי המשפט מאז כניסתו לתוקף באפריל 2006 ועד סוף אוגוסט 2012. הדו"ח מציג נתונים שנאספו מתיקי התובענות הייצוגיות במערכת "נט המשפט" ומטרתו להצביע על מגמות עיקריות ביישום החוק בתקופת המחקר על מנת להניח תשתית תיאורית ראשונה, אשר תשמש את מעצבי המדיניות המשפטית בהחלטותיהם ביחס למנגנון המשמעותי של התובענה הייצוגית.

    למאמר>>
  • אסף פינק "תובענות ייצוגיות ככלי לשינוי חברתי" מעשי משפט ו 157 2014

    המאמר דן בשאלה כיצד ניתן לעודד ארגונים ועורכי דין העוסקים בקידום יעדים חברתיים וזכויות אדם להשתמש בכלי התובענה הייצוגית. המאמר סוקר את החסמים המרכזיים בהגשת תובענות ייצוגיות חברתיות על ידי ארגונים ופעילים חברתיים, ואת היתרונות הצפויים לחברה ולארגונים בעקבות שימוש בכלי זה. המאמר משווה בין קידום חברתי דרך המשפט המנהלי לבין קידום חברתי על דרך של ניהול תובענות ייצוגיות, תוך הדגשת היתרונות הגלומים בניהול תובענות ייצוגיות ככלי אפקטיבי של אכיפה אזרחית. להמחשת חשיבות השימוש בכלי, נעזר המחבר בנתונים על אודות תובענות ייצוגיות שהוגשו ושהסתיימו מאז חקיקת חוק תובענות ייצוגיות בשנת 2006, תוך דגש על ריבוי ההסתלקויות, על-פי סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות, מחד גיסא, ועל העיסוק המועט בנושאים חברתיים מהתוספת השנייה לחוק מאידך גיסא. לטענת המחבר, עמידתם של ארגונים חברתיים כבעלי דין תביא לתוצאות טובות יותר עבור הקבוצות שבשמן מוגשות התובענות הייצוגיות ועבור החברה בכלל. במאמר נסקרים ומוצעים כמה מודלים אפשריים לשימוש בכלי התובענה הייצוגית על-ידי ארגונים ופעילים חברתיים, וביניהם ארגון כתובע, ארגון כבא כוח התובע, וארגון כמפקח, כמתערב, וכמתנגד בהליכים קיימים.

    למאמר>>
  • יובל פרוקצ'יה ואלון קלמנט "הסתמכות, קשר סיבתי ונזק בתובענות ייצוגיות בגין הטעיה צרכנית" עיוני משפט, לז (2013)

    המאמר עוסק בהחלת עקרון ההסתמכות, עקרון יסוד בדיני הטעיה צרכנית, על תובענות ייצוגיות בעקבות הלכת ברזני נ' בזק. מחברי המאמר מבקשים לטעון כי החלת דרישת ההסתמכות אינה רצויה בתובענות ייצוגיות ועל כן יש לוותר עליה. לטענתם, מצג שווא עלול לגרום נזק בהיקף ניכר גם בהיעדר הסתמכות, ונזק זה ראוי שיהיה בר פיצוי. דרישת ההסתמכות, השוללת את זכות התביעה מצרכנים שלא הסתמכו, מונעת למעשה פיצוי בגין נזק שגרם המצג באורח סיבתי. כתוצאה מכך הדרישה מובילה לכריתתן של עסקאות בלתי יעילות, להשקעות בלתי יעילות לאחר מועד הרכישה ולהשקעת משאבים בזבזנית בהצגתם של מצגים כוזבים. נוסף על כך היא מובילה להתעשרות בלתי צודקת של המציג על חשבון ניצגיו.
    כמו כן, טוענים המחברים כי דרישת ההסתמכות אף מחלישה את כוחו המרתיע של הדין עקב השפעתה המכבידה של התובענה הייצוגית הצרכנית. כדי לעמוד בדרישת ההסתמכות, התובע המייצג נדרש לזהות ולהוכיח מי מן הצרכנים נחשף למצג ומי מבין אלה שנחשפו הסתמך. דרישת ההסתמכות מובילה אפוא לסיכולן של תובענות ייצוגיות רבות, ובעקבות זאת לפגיעה ניכרת בתכלית ההרתעה.
    לבסוף, המאמר דן בנסיבות מיוחדות שבהן הוסרה בדין הישראלי דרישת ההסתמכות. בנסיבות שבהן הנזק הנטען הוא "פגיעה באוטונומיה" של הצרכן נקבע כי הזכות לפיצוי אינה מותנית בהתקיימותה של הסתמכות. גישת המחברים הינה כי חריג זה גורף מדי וכי שיקולים שבהרתעה יעילה מורים דווקא על צמצומו.

    למאמר>>
  • ערן טאוסיג "התנגדות להסדר פשרה בתובענה ייצוגית – אליה וקוץ בה" הפרקליט נג 393 2014

    מאמר זה דן במנגנון ההתנגדות לבקשה לאישור הסדר פשרה בתובענות ייצוגיות, המוסדר בישראל בחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו- 2006. המאמר בוחן את ההסדר הקבוע בחוק, עונה על השאלות הפרשניות העולות מן ההסדר ומציג את ההסדר המקביל בארצות-הברית. כן מציג המאמר את הבעייתיות הגלומה במנגנון ההתנגדות, ומציע כיצד להשתמש בו באופן שיצמצם את אותה בעייתיות.

    למאמר>>
  • שרון חנס ואלון קלמנט, "חישוב הנזק בתובענה ייצוגית בגין הטעיה בניירות-ערך" עיוני משפט, לה 702-639 (2013).

    אחת השאלות הקשות בתובענות ייצוגיות בגין הטעיה בניירות-ערך היא כיצד יש לחשב את גובה הנזק שנגרם לחברי הקבוצה המיוצגת. בפסק-הדין בעניין רייכרט נ' יורשי שמש קבע בית-המשפט העליון שתי שיטות חלופיות לחישוב הנזק- "שיטת חסרון-הכיס" ו"שיטת חסרון-הכיס המקורבת"- בהניחו כי שתי השיטות יובילו לתוצאות דומות. במאמר זה מוסברות שתי השיטות הללו, משום שהן בוחנות את הנזק שנגרם למשקיעים בנקודות זמן שונות: "שיטת חסרון-הכיס" קובעת את הנזק על-פי ערכו במועד שבו נעשתה ההטעיה (נזק אקס-אנטה), ואילו "שיטת חסרון-הכיס המקורבת" קובעת את הנזק על-פי ערכו במועד שבו התגלתה ההטעיה (נזק אקס-פוסט). אף שיש מקרים שבהם הערכת הנזק על-פי שתי השיטות תוביל לתוצאות דומות, יש מקרים (ועניין רייכרט הוא אחד מהם) שבהם יובילו שתי השיטות לתוצאות שונות בתכלית.
    הטענה העיקרית במאמר היא שיש לחשב את הנזק למשקיעים על-פי ערכו במועד שבו התגלתה ההטעיה (אקס-פוסט). חישוב הנזק באופן זה מטיל על המשקיעים את הסיכונים הכרוכים בהשקעה בשוק ניירות-ערך אשר אינם קשורים סיבתית להטעיה שהוטעו. חישוב כזה גם תואם את המדיניות המשפטית המשתקפת בוויתור על דרישת ההסתמכות בתביעות בגין הטעיה בניירות-ערך. לבסוף, חישוב כזה נהנה מיתרונות אדמינסטרטיביים בשאלות הנוגעות בהגדרת הקבוצה המיוצגת ובחישוב הנזק הכולל בתובענה הייצוגית.
    המאמר מציע גם שיטה חלופית ל"שיטת חסרון-הכיס המקורבת", אשר מתבססת כמוה על השינוי שחל במחירו של נייר-הערך במועד גילויה של ההטעיה. בדומה ל"שיטת חסרון- הכיס המקורבת", השיטה היא שיטת אקס-פוסט, אולם היא פשוטה בהרבה ליישום ומדוייקת יותר במקרים רבים. 

    למאמר>>
  • אמיר ויצנבליט, "ייצוג הולם בהסדרי פשרה בתובענות ייצוגיות" משפטים מג, 351 (2012)

    מקומן של התובענות הייצוגיות נעשה מרכזי יותר ויותר בנוף המשפטי הישראלי, ועמו מקומם וחשיבותם של הסדרי הפשרה בהליכים אלו. במאמר זה נידונה השאלה האם במסגרת הדיון באישור הסדרי פשרה בתובענה ייצוגית, על בית המשפט לבחון את התקיימותו של תנאי נוסף, אשר אינו מנוי במפורש בהוראות החוק הנוגעות לעניין זה, והוא אם חברי הקבוצה "יוצגו באופן הולם" על ידי התובע המייצג ובא כוחו. במסגרת המאמר מוסבר כי לשאלת הייצוג ההולם תפקיד מפתח באישור הסדרי פשרה בהליך הייצוגי, ועל אף היעדרה מהוראות החוק העוסקות בעניין זה חובה על בית המשפט לבחנה. במאמר מוצגת סוגיית הייצוג ההולם לא אך כתנאי נפרד הנוסף לרשימת התנאים שעל בית המשפט לבחון עובר לאישור ההסכם, אלא כעיקרון המהווה את ההצדקה לחיוב חבר הקבוצה בהסכם אשר הוא לא נתן את הסכמתו לו, וכתכלית מרכזית של ההוראות השונות המנויות בחוק בעניין זה אשר לאורה יש לפרשן וליישמן. כן נידונות במאמר סוגיות מרכזיות שונות הנוגעות לאישור הסדרי פשרה ייצוגיים , וכל אחת מהן נבחנת ומנותחת לאור עקרון הייצוג ההולם: הדרישה בחוק בדבר קיומן של שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה, קביעת הגמול ושכר הטרחה לתובע המייצג ובא כוחו, הסדרי פשרה מסוג "הסכמי שובר" ותפקידם של הבודק וגורמים חיצוניים אחרים בבחינת ההסכם.

    למאמר>>
1

החוקים, התקנות ופסקי הדין באדיבות אתר נבו

Design: NERUBAY DESIGN | Developed by: WiseGroup Media LTD